מרציאנו ואח' נ' הראל בע"מ - חברה לבטוח

החלטה

1. בפני בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הנפשי, שהוגשה על ידי יפה מרציאנו כנגד הנתבעת.

2. תאונת הדרכים נשוא התובענה התרחשה בחודש מרץ 2003.

בתאונה זו נפצעה קשה מאד בתה של המבקשת – ירדן מרציאנו – והתיק טרם הגיע לסיומו בשל נסיונות חוזרים ונשנים לסיימו מחוץ לכותלי בית המשפט, נסיונות אשר לא עלו יפה, ועל כן נקבע התיק לשמיעת ראיות.

3. יובהר, כי תיק זה הועבר לטיפולי בשנת 2007, ומאז הושטתי לב"כ הצדדים כל סיוע אפשרי לצורך סיומו, אלא שבסופו של דבר נסיונות אלו לא עלו יפה, כאמור, ועל כן נאלצתי לקבוע את התיק לשמיעת ראיות.

4. מבדיקת התיק עולה, כי התובענה הוגשה במקור על ידי הורים וילדיהם, כאשר הובהר מלכתחילה, כי פציעתה של ירדן הינה חמורה ביותר, והנסיונות לסיים את התיק היו כולם בהתייחס לנזקיה של ירדן.

5. לאחר שהתיק נקבע לשמיעת ראיות, הוגשה הבקשה דנן למינוי מומחה רפואי בתחום הנפשי לקביעת נכויותיה של אמה של ירדן – יפה מרציאנו – בתחום הנפשי.

הנתבעת מתנגדת למינוי זה, ומכאן החלטתי.

6. ראש וראשונה יובהר, כי קיים טעם לפגם בהגשת בקשה זו לאחר קביעת התיק לשמיעת ראיות, תוך זניחתה במשך שנים, בהן נעשה נסיון לסיים את התיק, תוך יצירת הרושם, כי התובעים חזרו בהם מבקשתם למינוי מומחה רפואי לצורך קביעת נכותה של המבקשת בתחום הנפשי.

7. לגופה של הבקשה – המבקשת צירפה לבקשתה מספר מסמכים, המעידים על כך שהיא סובלת ממחלה דו קוטבית מאז היותה בת 25 שנים, וללא כל קשר לתאונה.

מהמסמכים שצורפו עולה, כי מחלתה של המבקשת ידעה עליות ומורדות, אולם בכל התיעוד הרפואי שצורף, מבלי יוצא מן הכלל, לא הועלה חשד בדבר קיומו של קשר סיבתי בין מחלת הנפש, ממנה סובלת המבקשת לבין פציעתה הקשה של בתה בתאונת הדרכים נשוא כתב התביעה.

זאת ועוד. כפי שציינתי, מהמסמכים עולה, כי המבקשת לוקה במחלת נפש, ללא כל קשר לתאונה, ולא הוזכר בהם, ולו ברמז, כי מחלתה הוחמרה לכאורה עקב פציעתה בתאונה, או עקב פציעתה הקשה של בתה ירדן בתאונה, נהפוך הוא, מהמסמכים עולה, כי מצבה הנפשי של המבקשת הוחמר בשלב מסויים עקב הפסקת הטיפול הרפואי, הפסקה שנעשתה על דעתה של המבקשת.

המסמך היחיד המציין את פציעתה של הבת ירדן בהקשר למצבה הנפשי של המבקשת הינו מסמך, אשר נערך על ידי פרופ' לאון גרינהאוס, מתאריך 22/1/06, המציין, כי "חלק מהתסמונת הינה משנית לילדה הפצועה שהיא מטפלת בה בבית", אלא שאמירה זו הינה אמירה בודדת ובלתי מוסברת ברמה הרפואית, ואיננה נתמכת במסמכי הטיפול שצירפה המבקשת, ואין מנוס מהמסקנה, כי יש רגליים לסברת הנתבעת, על פיה מדובר במסמך מוזמן לצרכי התובענה, מה עוד שמדובר במסמך שנערך על ידי מטפל פרטי המציין, כי המבקשת מוכרת לו "כבר מספר שנים", אולם על אף האמור, הוא לא ציין את הבסיס לסברה, על פיה חלק מהתסמונת משנית "לילדה הפצועה שהיא מטפלת בה בבית" וללא התייחסות לעובדה, כי מחלת הנפש של המבקשת אובחנה בהיותה בת 25, וכאמור, ללא קשר לתאונת הדרכים ולפציעתה הקשה של בתה.

8. עוד צירפה המבקשת לבקשתה את פרוטוקול הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי מתאריך 25/6/08.

מן הראוי היה שלא להגיש פרוטוקול זה, שכן חזקה על ב"כ המבקשת שהוא מודע לאיסור לצרף פרוטוקולים של וועדות המוסד לביטוח לאומי לבקשות למינוי מומחים בתביעות שהוגשו על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975, המתיר צירוף תיעוד רפואי, אך ורק של מסמכים שנרשמו תוך כדי ועקב הטיפול הרפואי.

פרוטוקול זה צורף, מן הסתם, על מנת להביא בפני בית המשפט את תלונותיה של המבקשת בפני הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, וציון פציעתה הקשה של בתה ירדן, אלא שגם מפרוטוקולי המוסד לביטוח לאומי לא עולה, כי מצבה של המבקשת הוחמר עקב פציעתה, או פציעת בתה, וכאמור, המבקשת לא צירפה תשתית רפואית כלשהי המצביעה על קשר סיבתי בין מחלת הנפש שלה לבין פציעתה, או פציעת בתה בתאונה נשוא כתב התביעה, או החמרה במצבה הנפשי כתוצאה מהתאונה.

9. נוכח כל האמור, הנני בדעה, כי לא הונחה תשתית רפואית ראייתית המצדיקה מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט, ואשר על כן נדחית בזאת הבקשה.

ניתנה היום, ט"ז חשון תשע"ד, 20 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: